החלטה בתיק בב"נ 52108-01-12

רקע:

בפניי בקשת לביטול צו הריסה מנהלי אשר הוצא על ידי המשיבה ביום 19.1.12, ביחס לרצפת בטון בשטח של 70 מ"ר, שנבנתה בנכס הידוע ורשום בלשכת רישום המקרקעין כחלקה 42 בגוש 17398, בכפר כנא (להלן: "הצו").

טענות המבקש בבקשתו:

במסגרת הבקשה עתר המבקש לקבלת שני סעדים: האחד - סעד ארעי-מיידי שתכליתו עיכוב ביצועו של הצו, והשני - קבוע, לביטול הצו.  במסגרת הנימוקים לבקשה נטען כי המשיבה או מי מטעמה הפרו הוראות החוק בכך שהדביקו על המבנה, העתק צו ההריסה, ללא נספחים רלוונטיים ובכלל אלה מידע או תצהיר המעיד על מיצוי התנאים המקדמיים, באופן שמזכה את המשיבה להפעיל סמכותה לפי סעיף 238א (ב1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה -1965 (להלן: "החוק").  לדעת המבקש די בטעם זה כדי לעכב בשלב ראשון ביצועו של הצו ובשלב שני לבטלו.

לטענת המבקש, בצו דבקו פגמים רבים אשר כל אחד ואחד מהם מצדיק את ביטולו.  עיקרם של אותם הפגמים, אי צירוף הוכחה ו/או ראיה לכך שאכן קוימה חובת ההתייעצות הקבועה בחוק עם יושב ראש הרשות המקומית ביישובו של המבקש, ואי צירוף העתק תצהיריהם של מפקחי הבניה אשר עליהם סומך  מהנדס הוועדה את ידו בתצהירו שצורף לצו.

המבקש אינו חולק על כך שהבניה שבוצעה, לגביה מתייחס צו ההריסה, אינה חוקית וכי זו בוצעה ללא קבלת היתר כדין, אולם, לטענתו, עבודות הבניה בוצעו בשל מצוקה ובהעדר חלופה אחרת בפני המבקש ובפני בני משפחתו. לטענת המבקש, הצו התקבל בחלוף 120 ימים ממועד סיום עבודות הבניה ובעקבות קבלתו הוא החל בהליך הדרוש להכשרת הבניה. בכלל זאת, המבקש הגיש בקשה באמצעות מהנדס מטעמו לקבלת היתר להקמת סככה חקלאית ושילם פיקדון.

אליבא דמבקש, ביצוע הצו כיום אינו יעיל שכן הוא לא נועד למנוע ביצוע עבירה תכנונית אלא נועד להריסת משטח בטון שבנייתו הושלמה זה מכבר. בנסיבות העניין אין המשיבה זכאים לעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 238 לחוק.

המבקש הוסיף והפנה לפגמים שלדידו עולים מהצו הנוגעים לאי קיומה של חובת ההתייעצות עם יו"ר הרשות המקומית. כמו כן טען המבקש להפליה, חוסר סבירות וחוסר תום לב בקבלת ההחלטה להוצאת הצו. בעניין אחרון זה טען המבקש כי בכפר מגוריו ובכפרים הסמוכים לו, קיימים עשרות רבות של מבנים ורצפות שנבנו ללא היתר ולגביהם, בניגוד למשטח הבטון נשוא תיק זה, לא אצה לה הדרך, למשיבה,  להוציא צווי הריסה.

מנימוקיו המפורטים בבקשה, שעל תמציתם עמדתי לעיל, עתר המבקש לבטל הצו, ולחילופין לעיכוב ביצועו עד לקבלת החלטה בבקשה דנן או עד להגשת עתירה מנהלית - ככל שיקבע כי בית המשפט אינו מוסמך לדון בבקשה.

ההליכים וסקירת טענות הצדדים בדיונים שנערכו בבקשה ובסיכומי הטענות בכתב:

בדיון שהתקיים ביום 21.2.12, חזר ב"כ המבקש על האמור בבקשתו וציין כי כבר הוגשה בקשה לשינוי יעוד השטח מחקלאי למגורים וקיים סיכוי שהייעוד יוכשר עד חודש יולי-אוגוסט שנה זו. במסגרת הדיון האמור התחייב המבקש שלא לבצע כל פעולה בשטח להשלמת תהליך שינוי היעוד הנ"ל.

מנגד, ב"כ המשיבה טען כי המדובר בקרקע חקלאית כאשר המשיבה אינה מאשרת שינוי יעוד למגרשים פרטניים אלא רק לחטיבות קרקע שלמות. בהתייחסותו לאי קיומה של התייעצות עם ראש הרשות, ציין ב"כ המשיבה, התייעצות כאמור קויימה.

עוד נטען כי המשיבה, במהלך הדיון האמור, כי במקרה דנן אין המדובר במבנה המשמש למגורים שבהריסתו כרוך פינויים של דיירים. המדובר הוא במשטח בטון שהריסתו אורכת לכל היותר מספק בודד של שעות.

בהתייחסותו לטענת האפליה אשר הועלתה על ידי המבקש בבקשתו, השיב ב"כ המשיבה כי קל להעלות טענה מעין זו אך הטענה קשה היא להוכחה. ב"כ המשיבה הפנה לצילום האווירי הרלבנטי המשקף כי המדובר באזור חקלאי נטוע שבסביבתו אין מבנים.

לאחר שב"כ המבקש הודיע כי הוא חפץ בחקירת יו"ר הועדה והמהנדס, נדחה הדיון  בבקשה ליום 7.3.12, ובמהלך דיון זה העיד בזה אחר זה יו"ר הועדה מר' ראפע חג'אג'רה (להלן: "יו"ר הוועדה"), ומהנדס הועדה, מר יוסף חביב ( להלן : "המהנדס").

בחקירתו הנגדית, אישר יו"ר הועדה חתימתו על המזכר אשר ממנו עולה כי ביום 19.1.12 קוימה התייעצות טלפונית עם יו"ר הרשות המקומית כפר כנא. מדבריו עולה כי במסגרת ההתייעצות הוסבר ליו"ר הרשות מיקום הבנייה ולרבות מספר הגוש והחלקה שבה זו נמצאת. עוד הוסיף הנ"ל כי ראש הרשות הינו חבר בוועדה, בקיא בגושים ובחלקות ומסוגל לדעת היכן נמצא המבנה. לעניין תשובתו של ראש הרשות, טען יו"ר הוועדה בחקירתו, כי ראש הרשות הנחה אותו לפעול על פי החוק, עוד ציין יו"ר הוועדה כי תצהיר מהנדס הוועדה, שעליו הסתמך בעת הוצאת הצו, נערך  טרם ההתייעצות.

לשאלת ב"כ המבקש אם ישנה תוכנית להרחבת שטחי המגורים באזור, יו"ר הוועדה השיב כי אין בכוונת הוועדה להרחיב את שטחי המגורים באזור שבו נמצא המבנה. כמו כן נטען כי לעת הזו, במרחב התכנון של כפר כנא, ישנן מספיק קרקעות זמינות לבנייה.

המהנדס, בחקירתו הנגדית, אישר חתימתו על התצהיר וציין כי בשטח שבו ממוקמת הסככה אין הרחבת מגורים אלא מעבר לאותו שטח. המהנדס, בתשובה לשאלת ב"כ המבקש, ציין כי ככלל ההתייעצות לא מתקיימת, בטרם הגשת התצהיר מטעמו אלא בשלב מאוחר יותר.

המהנדס אישר כי כנגד המבקש הוצא צו הפסקה מינהלי ובתשובה לשאלת ב"כ המבקש, האם ידוע לו על קיומן של רצפות בטון בקרבת הרצפה של המבקש שנבנו אף הן ללא היתר, השיב המהנדס  כי ידוע לו על בית מגורים שנבנה ללא  היתר וטען כי אף ביחס אליו הוצא צו הריסה מינהלי.